פסק-דין בתיק בר"ע 1131/06

1.         זו בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בנצרת (כב' סגן הנשיא שכיב סרחאן), (להלן - בית משפט קמא) מיום 29/5/2006 בתיק בש"א 2869/06, לפיה נדחתה בקשת המבקש למתן הוראות על הסף.

2.         רקע עובדתי:

א .         בשנת 1988 הוגשה לבית משפט קמא תביעה בענייני מקרקעין ע"י המבקש נגד המשיבה ואחרים. בשנת 1994 הגיעו הצדדים לידי הסכם פשרה (להלן - הסכם פשרה), שקיבל תוקף של פסק דין ע"י כב' השופט ניסים ממן, (ת.א. 595/88).

ב .         עניינו של הסכם הפשרה היה החלפת חלקות מקרקעין בין הצדדים. בית משפט קמא ציווה על רשם המקרקעין לרשום את חילופי הבעלויות בחלקות נשוא הסכם הפשרה בהתאם למוסכם בו וזה בכפוף לתשלומי החובה החלים עפ"י הסכם הפשרה והחוק וכן סילוק תשלומי האיזון שיש לשלמם לפי הסכם הפשרה.

ג .          ביצוע הסכם הפשרה הנ"ל התעכב במשך שנים ובשנת 2004 הגיש המבקש בקשת ביצוע פסק דין בלשכת ההוצאה לפועל בנצרת. ביום 28/3/2005 התקיים דיון בפני כב' ראש ההוצאה לפועל שהמליץ למבקש למשוך את בקשתו בלשכת ההוצאה לפועל ובמקומה לפנות בחזרה לבית משפט קמא לקבלת הוראות לעניין המשך מימוש הזכויות לפי פסק הדין משנת 1994.

ד .         נוכח החלטת ראש ההוצאה לפועל הנ"ל, הגיש המבקש ביום 1/8/2005 לבית משפט קמא בקשה (בש"א 3782/05) למתן הוראות למשיבה שתפעל לבצע את חלקה עפ"י הסכם הפשרה. ביום 7/11/205 מחק בית משפט קמא את בקשת המבקש היות והוא לא ביצע מסירה אישית למשיבה עפ"י הוראת בית משפט קמא.

ה .         ביום 19/1/2006 הגיש המבקש לבית משפט קמא בשנית את אותה הבקשה למתן הוראות (בש"א 1315/06). ביום 2/2/2006 הורה בית משפט קמא בצו על שיחזור התיק שבוער (ת.א. 595/88) והורה לשני הצדדים להגיש תוך 30 יום את המסמכים על מנת לשחזר את התיק תוך צירוף תצהיר המאמת את החומר המוגש והמאשר, כי אין ברשות המצהיר או בא-כוחו מסמכים נוספים.

ו .          ביום 15/2/2006 הגיש המבקש את רשימת המסמכים שהיו ברשותו בצירוף העתק מאותם מסמכים. המשיבה לא הגישה דבר ולא פעלה בהתאם להחלטת בית המשפט קמא.

ז .          ביום 15/3/2006 החליט בית משפט קמא למחוק את הבקשה היות והצדדים לא פעלו בהתאם לצו מיום 2/2/2006.

ח .         ביום 20/3/2006 הגיש המבקש בקשה (בש"א 2462/06) לביטול החלטת בית משפט קמא על מחיקת הבקשה, תוך שהמבקש צירף העתק מההודעה על הגשת המסמכים יחד עם צירופיה. אלא שביום 3/4/2006 דחה בית משפט קמא את הבקשה לביטול ההחלטה מהנימוק כי הצו שניתן ביום 2/2/2006 לא קוים ע"י המבקש במלואו, היות והוא לא צירף תצהיר, כאמור בצו.

ט .         ביום 6/4/2006 הגיש המבקש לבית משפט קמא בפעם השלישית את הבקשה למתן הוראות (בש"א 2869/06), תוך שהוא צירף את התצהיר החסר ובו הוא הצהיר כי כל המסמכים שצורפו לבקשה אלה הם המסמכים שנמצאים ברשותו.

י .          לאור בקשתו השלישית הנ"ל, הורה בית משפט קמא ביום 24/4/2006 כי המבקש ימציא במסירה אישית תוך 14 יום למשיבה את הבקשה והמבקש אכן פעל לפי הוראות בית משפט קמא וביצע מסירה אישית.

יא .        ביום 29/5/2006 החליט בית משפט קמא לדחות על הסף את בקשת המבקש למתן הוראות, תוך חיובו בהוצאות משפט לאוצר המדינה. החלטה זו של בית משפט קמא היא נשוא בקשת רשות הערעור שבפנינו.

3.         אלה בתמצית טענות המבקש:

א .         טעה בית משפט קמא שעה שדחה את בקשת המבקש למתן הוראות למשיבה תוך חיובו בהוצאות.

ב .         המבקש הגיש את בקשתו השנייה והשלישית למתן הוראות מכיוון שבית משפט קמא לא נתן לו הזדמנות למלא את החסר, לכאורה. כך שבכל פעם מצא המבקש את עצמו מול החלטה המוחקת לו על הסף את בקשתו העיקרית מבלי לתת נימוק משפטי משכנע לגופו של עניין.

ג .          עשיית צדק מהותי עדיפה על פרוצדורה דיונית, כך שגם אם נפל פגם דיוני כלשהו, הרי מן הדין ומן הצדק כי שערי בית המשפט לא ייסגרו בפני המבקש.

            דיון

4.         המשיבה לא הגישה תגובתה לבקשה זו על אף שנדרשה לעשות כן. בהחלטתי מיום 06/12/2006, הורתי למשיבה להגיש את תשובתה תוך 15 יום ולא יאוחר מיום 20/12/2006. עוד נקבע בהחלטתי הנ"ל כי בתשובת המשיבה תהא גם התייחסות לאפשרות שבית המשפט יבקש לפעול על-פי סמכותו לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן - התקנות) וכן התייחסות לשאלה אם במקרה כזה ניתן לראות בדברי התשובה סיכומים בכתב. העדר התייחסות כמוהו כהסכמה. אי הגשת תשובה במועד, כמוה כאי התייצבות כאמור בתקנה 160(ד) לתקנות.